בכמה משפטים

הפרשה של חקירת הרצח של הילדה תאיר ראדה מעוררת תחושה קשה בקרב הציבור. עושה רושם שהוריה של ראדה אינם משוכנעים שהמשטרה מחזיקה בעבריין, מה שמעלה ספקות עמוקים אצל כל מי שצופה בהתרחשויות מרחוק. הנאשם ברצח, רומן זדורוב, חזר בו מהודאתו ברצח וטוען לחפותו, וכמובן שאם הוא אינו האיש הנכון, הרוצח מסתובב חופשי. וזה לא בא בחשבון.

לכן היה אפקט דרמטי לחשיפה בתקשורת לפני כשבועיים, כי יומיים לפני הרצח גלש זדורוב לאתר אינטרנט שבו מתוארות שיטות הקגב להכנעת אדם באמצעות שיסוף גרונו בסכין, וכי מדו”ח הנתיחה הפתולוגית עולה כי ראדה נרצחה בשיטה זהה - שיסוף אב העורקים בצוואר.

לא ברור לי כיצד הגיע המידע לידי המשטרה. האם מדובר בניתוח המידע על המחשב האישי של זדורוב, או בהבאת היסטוריית החיפוש שלו באתרי חיפוש ברשת. מכל מקום, בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט לערעורים בטקסס הורשע אדם ברצח על רקע ראיות דומות (כלומר, ראיות על גלישה באינטרנט שהושגו על ידי חיפוש במחשב).

הרוצח, פטריק רוסו, מנהיג כנסיה מקומית בסביבות אוסטין, טקסס, נחקר על רקע קשר שיצר עם הנרצחת לצורך רכישת ביתה שעמד למכירה. בחיפוש במחשבו האישי, שבוצע באמצעות התוכנה הפורנזית EnCase המשמשת רשויות ביטחון ואכיפת חוק לסריקת כל המידע הנמצא על מחשב, כולל מידע שנמחק על ידי המשתמש, נמצא כי נהג לגלוש ולהוריד קבצים מאתר Necrobabes.com. המדובר באתר המספק (כהגדרתו)  “אימה ארוטית למבוגרים”, ובו תמונות של נשים, ערומות בדרך כלל, בפוזות של קשירה, חנק והטבעה. בין היתר, צפה רוסו בתמונות המתארות חנק ידני או באמצעות חבל או כבל - סיבת המוות של הנרצחת. הוא גלש באתר יומיים לפני יום הרצח.

בצו חיפוש נפרד, דרשה - וקיבלה - המשטרה מידע מספקית שירותי האינטרנט (ומנוע החיפוש) AOL, על חיפושים שביצע רוסו למילה “חנק” (”asphyx”). בית המשפט התמודד, בין היתר, עם טענות כי הבאת הראיות אינה חוקית וכי החיפושים פגעו בזכויותיו של הנאשם.